כמה פעמים שמעתי מלקוחותיי וגם מתלמידיי לעיצוב שקשה לקנות אמנות, לכן הקירות נשארים ריקים בבתים, ובסופו של דבר מתמלאים בכל מיני תמונות מקריות שאף אחד לא ממש יודע למה הן על הקיר, ואנחנו חיים מתוך אמונה שיום יבוא ונתקן את העוולה, ונחליף אותן באמנות אמתית.
ישנם כאלה שטוענים שהם לא מבינים באמנות, יש אחרים שמאמינים שהמחירים של יצירות האמנות אינם לכיסם ושזה בגדר חלום, ויש עוד סוג של אנשים שלא ממש אכפת להם איך הבית שלהם נראה, אבל בהם אין לי עניין.
חייבת להתוודות שהידע שלי באמנות כללי ביותר, הכול בא מתוך למידה עצמית, מביקור במוזיאונים רבים בעולם ומהשתתפות בסיורים מאורגנים של מומחי אמנות, וגם מקריאת ספרים ומהתעניינות בחיי האמנים בארץ ובחו״ל.
אני באמת מאמינה ש…:
א. קירות ריקים בבית מצביעים על ריקנות פנימית, ודרך אגב, זה לא אומר שכל הקירות צריכים להיות מלאים.
ב. כל אחד יכול להרשות לעצמו יצירות אמנות, כי יצירות אמנות אינן חייבות להיות חתומות על ידי פיקאסו.
ג. לכל אחד יכולה להיות ספה אפורה וקירות לבנים, אבל אם יש משהו שנותן טאץ' ייחודי לבית זה עיצוב קירות.
בכל ההרצאות שלי על עיצוב חדר זה או אחר בבית ובסדנאות לעיצוב קירות למעצבי פנים וגם לקהל פרטי, אני מכוונת לקנות אמנות ישראלית. יש בארץ כל כך הרבה אנשים עם כישרון אדיר, אמנים מלידה, סטודנטים מחוננים לאמנות שהרבה פעמים יותר מוכרים בעולם מאשר בארץ. מי, אם לא אנחנו, יתמוך בטיפוח האמנות הישראלית, בייחוד כשכך נהנה מיצירות ייחודיות בביתנו.
לפני כמה שנים, בסיור רגלי שאני עורכת מדי פעם בפלורנטין במטרה לנשום אווירה תל אביבית, צעירה וצבעונית, נתקלתי בגלריה ״פחות מאלף״ המציגה אמנות ישראלית. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, ומאז כבר שנים רבות אני מבקרת בה עם לקוחותיי ועם תלמידיי, ומתפעלת בכל פעם מחדש מטעמם המשובח ועוצר הנשימה של הבעלים, שיודעים לזהות את הכישרונות ואת הכוכבים בנוף האמנות הישראלית.
היום נפתח הסניף השני באיזור הצפוני יותר, דיזיין סנטר, כך שהיום ישנם שני הסניפים לגלריה:
סניף פלורנטין – אברבנל 60, ת"א וסניף בני ברק בדיזיין סנטר, רח' לח"י 2.
והחידוש הכי חשוב שהיום הגלריה מציעה שירותי אוצרות עד הבית במטרה לעזור ללקוחות לאבזר את הבית ביצירות מקוריות בצורה קלה ופשוטה יותר.
בסיורי האחרון באיזור פלורנטין חייך אליי הציור מהקיר של AME72 הידוע כ“איש הלגו” ואחרי שנכנסתי לבקר בפעם הלא יודעת איזו את הגלריה, ראיתי את הציור על הקיר. ד"א, הטאצ' של פופ ארט של האמן בביטוי סופר עדכני מאוד קוסם לי באופן אישי.
הפיתוי היה כל כך גדול שיצאתי עם הרכש החדש לביתי וחיוך מאוזן לאוזן. ד"א, 1000 ש"ח בלבד והיצירה כוווולה שלי.
ועכשיו אתם בטח שואלים, אז מה הסוד הגדול של האספנים בבחירות שלהם. אחד מהם אמר לי פעם:
ואם יש לכם טיפים טובים, נשמח שתכתבו ממש כאן בתגובות, כי "מכל מלמדי השכלתי".
באהבה, לנה
