2017-2016 הן השנים שבהן אנו מרגישים יותר ויותר את ההשפעה של הטבע על אופנת הצבע של עיצוב הבית ושל הלבוש. צבעי החמרה או צבעי האדמה (כל אחד קורא לזה בדרך שלו) צצים שם וכאן, בחברות שלא ממש סגדו להם בעבר. הן התחילו לתת לצבעי האדמה ביטוי רחב יותר, להקפיץ את אלה שנראים יוקרתיים יותר, להוסיף להם גוונים מעניינים ולגוון בחומרים בעלי רמות גימור והברקה שונות, ופתאום אפילו אני, שלא אהבתי את החומים, התחלתי להתאהב בהם ממש.
אני רוצה לספר על החוויה האפריקאית שהייתה לי בכפר אותנטי הרחק מארצנו, במדינה מעניינת עם אנשים מקסימים – זימבבואה. החיים בכפר הקטן כאילו נעצרו לפני שנים רבות, ורק כלי הרכב שמתקרבים מדי פעם לכפר רומזים על קיומה של ציוויליזציה באזור.
חמרה כתמתמה נקייה להפליא עם גדר עץ פשוטה, עצים בודדים בצדדים וכמה בתים עגולים בעלי תפקידים ייחודיים הצבועים בצורה מוקפדת בצבעי האדמה של אפריקה. בכפר גרות שתי משפחות של אחים. כל אחד נשוי עם ילדים, כך שיש שני בתים שבכל אחד גרה אחת המשפחות, ובהם מטבח חורף, מטבח קיץ ועוד…
אופס, כמעט שכחתי לספר לכם שהבתים עגולים כדי שאם נחשים יחליטו לבקר הם לא ימצאו פינה להסתתר בה ברחבי הבית ויברחו החוצה, וכך בעלי הבית מוגנים מפני הכשה של נחשים ארסיים.
קבלו את מטבח הקיץ, שבו השאירו פתח בין הגג לקירות. במטבח זה מכינים לחמים ויושבים סביב המדורה במשך הקיץ.
מטבח החורף הוא סיפור אחר לגמרי ויש בו המון רגש. במטבח זה נשים יולדות את התינוקות שלהן על הרצפה. במטבח החורף יושבים לכבוד כל הארוחות החורפיות (גברים על הספסל ונשים על הרצפה), אוכלים ומדברים. הפתח בין הגג לקירות הוא מינימאלי וישנם כמה חלונות בודדים קטנים לאוורור, אבל עיצוב המטבח המוקפד והמסודר הוא חשוב ביותר. את הקירות בגימור החמרה השחורה, עם כלי המטבל הצבעוניים המקשטים אותם, מחדשים מדי שנה.
מה שעוד מעניין לגבי המטבחים הוא מיקום הברז לשטיפת הכלים, איפה הוא? אז מתברר שהחלק הסניטרי של המטבח נשאר תמיד בחוץ, לא משנה אם זה חורף או קיץ.
הבתים שבהם המשפחות מתגוררות הם צפופים מאוד וכמעט אי אפשר להיכנס אליהם. ההורים ישנים על המיטה והילדים על הרצפה לידם. בטח אתם שואלים מה עם השירותים ועם חדר הרחצה?
בתמונות הבאות אתם יכולים לראות את חדר הרחצה ואת השירותים שמאחורי אחד המבנים. בתמונה הראשונה מופיע המקלחון. כן, כן… מישהו עומד עם דלי מחוץ לברזנט ושופך מים על המתקלח. השירותים (בתמונה הבאה) הם הרבה יותר מסודרים ויש אסלה בפנים :-).
ויש גם חדר כושר. חשוב כאן לעסוק בספורט, וגברים אוהבים לשחק כדורגל ומשחקי כדור אחרים וגם לעצב את השרירים.
ובכל השעתיים שבילינו אצל המשפחה החמודה בכפר בזימבבואה, הילדים היו ללא השגחה, כי פשוט לא היה בזה צורך, ואפילו שלא הייתה להם שום אפשרות לדבר ממש עם ילדי הכפר, הם מצאו בקלות שפה משותפת. ככה זה כשאין שום מחסומים.
ולסיום – עברתי את המבחן, ואפילו קיבלתי הצעה להישאר בכפר 🙂
Zimbabwe_ Africa from Helena Mor on Vimeo.
אהבתם את הפוסט שלי?
אשמח אם תגיבו ותשתפו, תשאלו או שסתם תיהנו.
שלכן באהבה,
הלנה מור.
